מריצה את החיים

איפה הגברים שלנו.

אלה, החזקים, הקשוחים, עוטי השתיקה וסיפורי

גבורה מרומזים

.

אלה שחלמנו שיהיו שלנו, והמשכנו לחלום כאשר

בחרו באחרות.

אלו שסמכנו עליהם כאשר הלכו בעלינו ואחינו

למילואים, וילדנו ללשכת הגיוס.

אלה היושבים בפאנלים מיוחסים בתוכניות

טי.וי  ובפנים מסוגרים ורהיטות משכנעת מסברים

חששותינו ומשקיטים דאגותינו, אל תדאגו בנות

הכל בסדר, אנחנו כאן. אנחנו כאן. אנחנו גברים.

אחרונת הנשים, אם יש כזו בכלל, לא הייתה מייצרת

כביסה כל כך מלוכלכת, מקומטת, החוזרת ונכבסת

במלל בלתי סופי של זיבולי שכל, אינטריגות, ויצרים

ללא שליטה מינימלית הנדרשת גם מילדי הגן.

תשכנעו אותנו קודם כל שאתם ראויים בכלל למה

שיש לכם כבר, ואם תצליחו, מה שלא נראה כרגע,

מצאו  אשה חכמה, וכמעט כולנו כאלה, היא תקח אותכם

ביד, ותושיב כל אחד בכסא המתאים לו.

בינתיים, למען השם, קצת שקט כאן. אנחנו עובדות.

תגיות: גברים, נשים, עבודה

אני עצמאי קטן.

יש לי תיק במס הכנסה . יש לי תיק בבטוח לאומי. יש לי תיק במע"מ.

יש לי לקוחות. יש לי המון לקוחות. יש לי תיקים לכל הלקוחות.

יש לי ספקים. יש לי די הרבה ספקים. יש לי תיקי ספקים.

יש לי עובדים. יש לי כמה עובדים. יש לי עובדים  נהדרים.

יש לי הכנסות. יש לי די הרבה הכנסות.

יש לי חובות. יש לי הרבה יותר חובות .

יש לי שותפים . יש לי המון שותפים.

הם חכמים ממני. הם מתוחכמים ממני. הם חזקים ממני.

הם נקראים בשמות מעוררי יראה :

מס. הכנסה. בטוח לאומי. מס ערך מוסף.

יש להם תיקים שלי. הם עוקבים אחרי, ואפילו

אני מחוייבת לעקוב אחרי ולדווח .

יש לי את הבנק. הוא חבר שלי. אני מפקידה לו את

הכסף שלי, שאין לי כסף הוא נותן לי כסף, ואני

מחזירה לו בתוספת ענקית, הוא חבר הבנק שלי,

הוא נותן לי עוד כסף להחזיר את התוספת, הוא ממש

בסדר, לדעתו גם אני    ממש בסדר.

אני חייה מהכסף שיש בידי בשניות החסד ששותפיי

עוד לא חלקו לי בו  וחבר בנק מחייך בהבנה (הנאה).

יש לי עסק. אני מנהלת מהוללת. תשאלו

את השותפים שלי. תשאלו את הבנק.  ה ל ל ו י ה .

תגיות: ביטוח לאומי, בנק, לקוחות, מס הכנסה, מע"מ, משרד, שותפים

יש לי מאהב. שנים רציתי מאהב
ועכשיו יש לי.
הוא אומר לי מאז שנפגשנו- אני אוהב אותך
הוא אומר לי שלא ישכח אותי אף פעם.
הוא אוהב לנשק ולא מתעייף בכלל
אנחנו נפגשים פעם בשבוע, אצלו או אצלי.
אנחנו מטיילים לנו, ורוכבים ביחד על אופנים
שנינו אוהבים להשתולל, לרוץ, לשחות
לשחק …….
אנחנו אוהבים לדבר, ולשמוע סיפורים אחד
על השני .
אני אפילו מכירה כבר חלק מהחברים שלו,
והוא מציג אותי לפניהם בגאוה.
לרוב אנחנו נפגשים בערב, או אחה"צ, אבל
היום נפגשנו ב- שמונה בבוקר, כי היום הראשון בספטמבר
והוא עלה לכתה א.
אז מה אם הוא הנכד שלי.
מצורפת תמונה.

תגיות: כיתה א, מאהב

טלפון.

… משרד שלום

שלום. מדבר עו"ד …..

שלום. בבקשה.

לקוח שלי עשה מפה במשרדכם לפני כמה שנים. אני מעוניין לדעת כמה יעלה לי עדכון המדידה .

מה שם לקוח? ( לא עולה לי במחשב.)

יש לך מספר עבודה?

נותן.

אני רואה שזו עבודה מלפני כמה שנים, ויש סכסוך עם שכנים.

כל מה שאני מבקש ממך זה מפה מעודכנת, כל היתר לא שייך.

בסדר אשלח לך הצעה .

את לא יכולה להגיד לי? אין לכם תעריפים?

יש לנו תעריפים אבל כל מפה זה משהו אחר. לפעמים מסתבר שבהמשך צריך דברים נוספים, למשל חוות דעת לבית משפט, ואם אני לא נותנת מראש הלקוח מאוד כועס.

אני חוזר עוד פעם, עדכון מפה וזהו. תשלחי לי בבקשה הצעה.

בסדר.

רגע.

כן בבקשה

אבל אני מבקש ממך (!). הצעה מלאה (!). כמה יעלה לי עדכון, כמה תעלה לי חוות דעת, כמה יעלה עדות בבית משפט.

בסדר גמור. רעיון מעולה.

תגיות: עורכי דין, שירות לקוחות

שוב פעם יצאתי לדרך של 60 ק"מ עם רבע מיכל -. (אמלא בדרך חזרה, 60 ק"מ).

מה לעשות, הדרך חזרה מגיעה גם, ושוב: אמלא עוד מעט. ההתראה השורקת הגיעה

כעבור 10 ק"מ, והתחנה הקרובה עוד כ – 30 ק"מ . האוטו שלי מכיר בעליו ומצליח להביא

אותי בשלום לתחנה . (ברור, אחרי 8 שנים שאנחנו ביחד, בנסיעות בין עירוניות, הוא בודאי

שם קצת דלק בצד.). באיזה אנחת רווחה נצמדנו למיכל המילוי, אהה.. במהירות שיא לחצתי

בהקלה על כפתור מכסה הדלק. (אפילו לא חיפשתי אותו, מה שעדין – 8 שנים, קורה לי)

יש! את עשר.

גברת.

גברת. גברת. ג י ב – ר ת. תפתחי את מכסה הדלק . פתחתי (מטומטמת).

נו גברת, תפתחי את מכסה הדלק. גברת, את יודעת איפה פותחים דלק?

פתחתי אמרתי לך. (מסתכלת לשם בטחון, ומנסה שוב) ומנסה שוב, ושוב, לחיצות היסטריות. שום

דבר. הקליק נשמע אבל מכסה הדלק לא מציית.

עכשיו קוראים לגבר שבסביבה. לפרוץ לך?

… לא.

את תתקעי בלי דלק, זה יותר גרוע. והנה, את גם מפריעה למכוניות אחרות שרוצות לתדלק. תחליטי בצד.

כ – 20 ק"מ למוסך שלי. היית חייב להתקלקל שאין לי טיפת דלק רזרבה ? אנחנו חברים, לא?

אבל אמרתי לך, בקשתי אותך, אל תדחי את המילוי. הייתי חייב להביא אותך לקצה, שתביני .

עלק תביני. יוצאת. 20 ק"מ נסיעה איטית, ללא עצירות, מתכננת את הרמזורים מרחוק. 5 רמזורים בירוק.

רוחשת בין התרחישים העתידיים, מתפללת אבל לא מבזבזת משאלות, ומתעוררת מול המוסך. כנראה אתה קיים.

וכנראה שאמשיך לדחות דברים.

.( כתבתי שמיועד לאנשים מעל גיל 18).

תגיות: אוטו, גברים, דלק, נסיעה, רכב

ג'ף שיאון. שרד את המלחמה, שרד את הבדידות,

שרד את השכנים, שרד את החורף, לא שרד את

חג הפסח. משפחת שיאון אבלה על מותו

תגיות: אבל, בדידות, חורף, מלחמה, משפחה, פסח, שכנים

בוקר טוב, מדבר משה .

משה?

פינטו.

אה. כי פעם אתה פינטו ופעם משה .

נכון, אף אחד לא רוצה לקרוא לי פינטו.

כי פינטו יש רק אחד.

אבל כל החיים קראו לי פינטו.

עכשו הגעת לעולם הגדולים, והמקום תפוס.

כן, אבל כמה שאני מכיר את עצמי אני לא אוותר.

אתה עוד תתגעגע לימים האלו.

לא יודע, אני לא אוותר.

אולי פינטו ג'ונייר?

כן, מתחילים לקרוא לי ככה..

אז סגרנו?

כן, יכול להיות.

מה צריך?

בענין תכנון מגרש..

תגיות: אשקלון, מהנס, פינטו, שיחת בוקר

נראה לי כל פעם בית קפה אחר מצטרף לרשימת ה"קפה ומאפה, ב – 18 שקל או 12 שקל, וזו  ממש  עסקה מצויינת כאשר אני חושבת על המאפים הטריים שהיפים שבתי קפה  אלו יודעים למכור.

במציאות, לפחות זו  שאני פגשתי, המאפה שהיה מונח לי שם בצלחת, ליד הקפה, נראה מבוייש, ומיובש. ואני רואה לו בחריצי השמרים   את השנים, את ההרגשה, ושומעת אותו : אני יודע שלא לי חיכית.

טמבל, כן לך חיכיתי, אבל לא עכשו.   שהייתי בת עשר, מגיעה לעתים רחוקות העיריה, ורואה אותך, במין צלחת פלסטיק כזו סגור עם מכסה זכוכית עגול גבוה,  ביחד עם ערמה של עוד עוגות שמרים, הייתי מתה שיקנו לי אותך, אבל לא היה כסף. אבל עכשו, שאחד הדברים היותר כיפיים בשבילי זה סתם לשבת בקפה ולבקש את המאפים הטריים, הטעימים,  הנפלאים  שיש …    , עכשו אתה בא? עכשו באים? מה קרה? הבעל בית הקפיא את כולכם במשך עשרות  שנים ומוכר אתכם לבעלי בתי הקפה והם מציעים אתכם ב – 18 שקל ופחות + קפה? כעת  גם אם יתנו לי 18 שקל – לא תודה, זהו,  כבר לא מעונינת בך יותר ….. בבקשה, בבקשה, בבקשה, לא להעלב. אבל היום אני אוכלת רק מה שאני אוהבת ועושה לי טוב.  אתה יודע מה, שב כאן לידי, שנינו לא נולדנו היום, אשלם עליך ואפדה אותך מההקפאה,  נראה מה נעשה אח"כ, נמצא משהו.

ב – 18 שקל, וגם פחות.

תגיות: מאפה, מבצע, קפה

גיף גר כבר 10 שנים באשקלון. יש לו בית בשכונת ברנע,

גיף מאוד עסוק.

מי הוא ג'ף?

גיף הוא רופא? ג'ף הוא מורה? אולי אדריכל? ואולי הוא ראש העיר?

לא.לא.לא. ממש לא.

אז מי הוא ג'ף?

כל מי שגדל בשכ' שכון עובדים בברנע מכיר את ג'ף.

למה, למה מי הוא ג'ף ?

ג'ף הוא סלבס?  משחק בהפועל אשקלון?   רקדן בהורה אשקלון?

לא.לא.לא. ממש לא.

ג'ף מאוד מפחיד.

איך  מפחיד?

הוא צועק? הוא כועס? הוא … מכה?

לא.לא לא. זה ממש לא.

ג'ף ישן המון, גם באמצע היום.

באמת? איך זה יכול להיות.

ג'ף הוא זקן? אולי  הוא חולה? אולי   משועמם?

לא.לא.לא.. ממש לא.

עוד רגע. עוד רגע וכולם ידעו מי הוא ג'ף

אבל לפני זה, לפני זה אספר מה קרה היום.

ג'ף הגיבור.המפחיד. הגדול. הג'ף הזה  מפחד מהגרדים

שנופלים על אשקלון. אני מחבקת אותו בכל הכוח

והוא ממשיך לרעוד. ג'ף אל תפחד. כלום לא יקרה.

אתה לא מאמין?

לא. אתה לא מאמין.

10 שנים אתה חיי אצלנו. בורח בלילות. מביא לנו

שקיות זבל ומפזר על הדשא, גונב נעלי ספורט של השכנים,

מפחיד עד מוות ילדים שחולפים מול הכניסה, ואתה מפחד?

כן. אני מפחד. אני כל-כך מפחד. אני כלב. ועד היום לא פחדתי מכלום.

אני מפחד כי אני לא יודע מה לעשות.

אז ג'ף הוא כלב.

הוא כלב בוקסר אמיתי.חזק.יפה תואר.ומאוד חום. אמרתי לכם שאין

ילד בשכונה שלא מכיר אותו? כן. אמרתי.  ואתם כבר יודעים  עליו

כמעט הכל.

אבל לא ידעתם שגרדים מפחידים אותו. לא חשבתם אפילו שגרדים יפחידו אותו, נכון לא חשבתם.

טוב, גם אני לא חשבתי . ולא ידעתם שהוא לא מתבייש לפחד. הוא קצת מתבייש שהוא לא יודע מה לעשות.

האמת, גם אני לא. חשבתי לשלוח אותו לרעננה. אבל אני לא מכירה אף אחד מרעננה.

משהו יודע? יש הצעה ? תודיעו לי מה. בבקשה. כן, יש לנו אימל. תודה.

בנתיים  אנחנו ביחד. מחכים. מחכים לאימל. מחכים שלא יפלו גראדים בעיר שלנו.

הנה האימל :

אני יוצאת איתו לטיול.

תגיות: אומץ, אשקלון, גיבור, גראדים, סיפור

ניר חולה.

בוקר יום ראשון.

טלפון במשרד.

קול קטן מאוד : סבתאאאא, היום אני לא בגן, אני חולה .

נירייי, מה יש לך?

ניר : אני חולה. אני מצונן. יש לי נזלת.

סבתא : ומה יש לך עוד ?

ניר : יש לי שיעולים.מישהו הדביק אותי.

סבתא: לוקחים אותך לרופא?

ניר : לא, אני רק בבית, עם אמא ואבא.

סבתא: זה כיף, מה תעשה היום?

ניר : יש כאן עוד משהו, הוא מתקן את המזגן.

סבתא : מה קרה למזגן שלכם?

ניר : הוא התקלקל.

סבתא : אתה לא יודע לתקן את המזגן?

ניר : לא. יש אישים שיודעים, ויש אישים שלא יודעים.

סבתא : נכון, כל הכבוד. טוב אני הולכת לקנות לך משהו בשביל לשלוח בדואר.

ניר : גם לעומר.

סבתא : נכון. גם לעומר.

ניר :  אני נותן אותך ל…

תגיות: בוקר, חולה, יום ראשון